כשלא חשים בכאב, לא מתפתחת נפיחות והתנועה אינה מוגבלת, אין צורך להיבהל מצלילים שמשמיעה הברך.
במצב כזה, צליל הפקיעה או החריקה נגרם, בדרך כלל, כתוצאה מהיווצרות בועות אויר בתוך נוזל המפרק, הרצועה או הגיד. הבועות נעלמות לאחר שהן נספגות בתוך העצם או הסחוס.
אם בכל זאת, מתחילים לחוש כאב או שמתפתחת נפיחות או שהברך משמיעה חריקות במהלך ביצוע תנועות ספציפיות, סביר להניח שנוצר קרע קטן ברקמת הסחוס.
רוב הקרעים הקטנים ברקמת הסחוס "מתקנים את עצמם" ללא טיפול מיוחד, במשךכשישה שבועות. אם לאחר שישה שבועות הברך עדיין כואבת, נפוחה או חורקת, יש לפנות לטיפול רפואי.
כדי להבין את התשובה לשאלה יש לדמות את הברך כולה.
החיבור בין עצם הירך והשוקה (אחת מעצמות השוק) נקרא מפרק הברך. ארבע רצועות חזקות מייצבות את החיבור הזה ותומכות בו:
שתי רצועות תוך מפרקיות צולבות: רצועה צולבת קדמית (ACL) ורצועה צולבת אחורית (PCL).
ושתי רצועות חוץ מפרקיות צדדיות (צידיות) ומקבילות: רצועה צידית תיכונה (MCL) ורצועה צידית חיצונית (LCL).
שרירי הירך מחוברים לפיקת הברך באמצעות גידים והם המפתח לתנועה חלקה ויציבה של מפרק הברך. שרירי ירך חזקים תורמים לברכיים חזקות.
הסחוס המפרקי בין עצם הירך והשוקה מונע חיכוך בין עצם לעצם. בנוסף, שתי כריות סחוסיות אלסטיות (מיניסקוס) "יושבות" על החיבור ומשמשות כבולמות זעזועים.
רוב הפגיעות הקלות בסחוס וברצועות נרפאות מעצמן תוך מספר שבועות. אך לעתים, יש צורך בהתערבות ניתוחית.
קרע ברצועה הצולבת הקדמית (ACL), שכיח בפציעות ספורט ומתאפיין בברך כואבת ולא יציבה. הקרע הזה אופייני בעיקר לגולשים, כדורגלנים ושחקני רוגבי, שבמהלך הפעילות הספורטיבית שלהם מבצעים תנועות חדות או נחבלים בברך.
סביה זו יכולה ליצור גם קרע בכרית הסחוסית הנמצאת בין שתי העצמות (המיניסקוס). התסמינים דומים: כאבים ונפיחות ולרוב גם הטיפול דומה:
פיזיותרפיה או טיפול ניתוחי לתיקון או הטרייה של הקרע.
יש לציין שפגיעות בחלל הברך, כמו בפרקים אחרים, לא נרפא מעצמו – הגוף מונע את האיחוי כדי לשמור על תנועתיות המפרק.
תסמונת הכאב הפטלופמורלי, אופניינית בדרך כלל לנשים צעירות וספורטיביות והיא כינוי מהודר לתחושת הכאב העמום ולצליל החריקה, בחלק הקדמי של הברכיים, מסביב לפיקת הברך.
תחושה זו עלולה להחמיר לאחר ישיבה ממושכת, בעת עליה וירידה במדרגות, בעת כריעת ברך ובעת כפיפה. קוביות קרח וג'ל אנטי-דלקתי או כדורים אנטי דלקתיים, יכולים להועיל בטווח הקצר, כאשר תרגילים לחיזוק השרירים מסביב לברך, עשויים לפתור את הבעיה. יתכן ויהיה עליך לשנות את תוכנית הפעילות הגופנית שלך כך שבמקום לרוץ ולקפוץ, יומלץ לך ללכת ולרכב על אופניים.
ההחלטה לגבי מינוי מכון הכושר נתונה בידייך. יש שיציעו לך להישאר פעילה גופנית, כדי לשמור על רווחתך הכללית, הנפשית והגופנית.
לא בהכרח. מיטב הספורטאים העוסקים באתלטיקה, אצנים וכדורגלים נפצעים בברכיים כחלק מסיכוני המקצוע… והם אינם נמנעים מריצה.
באשר לשאר האוכלוסיה, המחקרים מראים שאפילו ריצה למרחקים ארוכים אינה מגבירה את הסיכון לפתח דלקת מפרקים ניוונית של הברך.
יתרה מזאת, גם אצל אצנים מבוגרים הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית מתונה של הברך, לא ניכרת החמרה כתוצאה מהריצה.
לא ! יש לך הרבה מה לעשות. אחד המנתחים האורתופדיים המובילים בביה"ח האוניברסיטאי בלונדון, ד"ר פארס חדד, סבור כי כשמדובר על דלקת מפרקים ניוונית של הברך יש נחיצות רבה בביצוע תרגילים מתאימים ולרדת במשקל.
לדעתו, ירידה במשקל, מקלה מאוד על הכאבים ואם בכל זאת יהיה צורך בניתוח, הרי שהירידה במשקל רק תתרום להצלחתו.
ד"ר חדד ממליץ לקחת משככי כאבים במינון נמוך, אם הם אלה שעוזרים להמשיך ולתפקד, עם זאת הוא חושש מאוד מהעליה בשימוש בתרופות אופיאטיות (המכילות אופיום, כמו מורפיום). שימוש ניכר באלה מהווה היום בעיה רצינית מאוד בארה"ב ובבריטניה.
לפי ד"ר חדד – ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הרובוטיקה מובילה לכך, שהחלפת ברך מלאה או חלקית תהיה בטוחה יותר, יעילה יותר וברת קיימא לזמן ארוך, בשנים הקרובות.
זריקות סטרואידים עוזרות לשכך כאב חד לטווח קצר ונחקרת השפעתן של זריקות תאי גזע, טסיות דם עשירות בפלסמה וחומצה היאלורונית.
ברט פרקט (מ- Mount Sinai Health System, New York), ערך מחקר בארה"ב שבחן עלות מול תועלת של ניתוחי החלפת ברך.
הוא טוען שהכי נכון לטפל באדם ולא בצילומי הרנטגן שלו. פענוח צילומי רנטגן וממצאי בדיקת ה- MRI לא תמיד תואמים את התסמינים. יתכן ויש לך צילומי רנטגן "נוראיים", אך אינך סובל מכאבים ונוקשות ולהפך, אתה יכול לסבול מכאבים, אך צילומי הרנטגן שלך לא מראים דלקת מפרקים.
יחד עם זאת, לפי המחקר, רוב האנשים שעברו ניתוח החלפת ברך, מדווחים שחל שיפור במצבם והקלה בתסמינים. באופן לא מפתיע ממצאי המחקר מעידים, שככל שמצבם של המטופלים היה חמור לפני הניתוח, חל שיפור משמעותי במצבם , לאחריו.
לפני בחירה באופציה הניתוחית כדאי לבדוק את החלופות הבאות: ירידה במשקל, תוכנית תרגילים מתאימה ומשככי כאבים.
חפש אחר המלצות ועלות. האם הטיפול באמת עובד? האם הטיפול עשוי להזיק? האם הטיפול ו/או המוצר שווה את הכסף?
ההמלצות בענין אקופונקטורה אינן חד משמעותיות, אך זהו טיפול בטוח ועשוי להועיל לאנשים מסויימים.
יש מעט מאוד עדויות בנוגע ליעילותו של טיפול גירוי חשמלי, אך זהו טיפול זול ובטוח.
ניתן להשתמש במדרסים אורתופדיים כדי להקל על העומס שיש על הברכיים – ישנן מעט מאוד עדויות חד משמעיות על יעילותם, אך הם זולים, בטוחים ותורמים ליציבה טובה.
גלוקוזמין ותוספי תזונה אחרים הם מאוד פופולריים, אך קיימת מחלוקת על יעילותם. כפי שמציין ד"ר חדד, הפיגמנט הצהוב של הכורכום מכיל כיימקלים מועילים במקרה של דלקת פרקים ניוונית של הברך, אך יש לאכול טון כורכום כדי לראות השפעה משמעותית.
זריקת סטרואידים לתוך מפרק הברך יכולה להקל מיידית על כאב, נפיחות ונוקשות. ההשפעה מחזיקה מעמד לשלושה חודשים ויותר.יחד עם זאת העדויות על יעילותה מבלבלות: 44% מהאנשים, שקיבלו את הזריקה, העידו על שיפור והקלה בכאב, ו-31% מהאנשים שקיבלו זריקת דמה העידו על שיפור .
36% מאלה שקיבלו את הזריקה, חשו שיפור בתפקוד, בעוד 26% מאלה שקיבלו את זריקת הדמה, חשו אף הם שיפור בתפקוד.
הישאר ברשימה ובמקביל, מדי יום, קבע תכנית יומיומית של הליכה ותרגילים שיחזקו וייצבו את שרירי הברך. אין ראיות לכך שפיזיותרפיה או כל טיפול אחר מהתחום הזה, יעילים יותר מהתרגול העצמי, כל עוד יש לך מוטיבציה ורצון לבצעו.
עליך לראות רופא, אם הברך שלך מאדימה, נפוחה, כואבת או נוקשה ואינך מבין מה גרם לכך.
עליך לפנות לרופא בדחיפות אם יש לך חום, אינך מרגיש בטוב, אינך יכול לעמוד על הרגל, לאחר ניתוח בברך, כתוצאה ממערכת החיסון שלך חלשה, או כשיש לך כאבים במפרקים אחרים.
אם אתה סובל מנפיחות וכאבים בברך מיד לאחר טראומה או נפילה, עליך להגיע למוקד רפואי לייעוץ דחוף.
מקרים של כאבי ברכיים בקרב ילדים אינם בהכרח "כאבי גדילה שגרתיים" והם חייבים להיבדק על ידי אורתופד.
כל ילד וכל מבוגר, שמתחיל לצלוע לפתע פתאום ללא סיבה ברורה (כמו נקע בקרסול) חייב לראות רופא בדחיפות, כדי לשלול זיהום במפרק.
על פי מאמרה של אן רובינסון – Ann Robinson /The guardian