דלקת מפרקים ניוונית (אוסטיאוארתריטיס) ואוסטאופורוזיס (אוסטיאופורוזיס) הם שני מצבים שכיחים המשפיעים על העצמות והמפרקים.
אלו שתי הפרעות השלד השכיחות ביותר הקשורות להזדקנות, ויחד עם זאת הן נפרדות ומובדלות זו מזו.
למעשה, הקידומת "אוסטאו" (שפירושה "עצם") היא הדבר היחיד שמשותף לאוסטאופורוזיס ולאוסטאוארתריטיס.
דלקת מפרקים ניוונית כוללת פירוק של סחוס במפרקים, מה שמוביל לשחיקה, כאב, נפיחות ונוקשות,
בעוד אוסטאופורוזיס מתאפיין בירידה בצפיפות העצם, מה שמגביר את הסיכון לשברים.
עם זאת, מחקרים עדכניים חשפו קשר בין שני המצבים הללו, מה שמצביע על כך שהם עשויים להשפיע זה על זה בדרכים בלתי צפויות.
הבנת דלקת מפרקים ניוונית ואוסטיאופורוזיס
דלקת מפרקים ניוונית משפיעה בעיקר על המפרקים, במיוחד אלה שבברכיים, בירכיים, בעמוד השדרה ובידיים.
הדלקת מתרחשת כאשר הסחוס המגן שמרפד את קצוות העצמות נשחק, מה שמוביל להתחככות עצם בעצם, הגורמת לכאב, נוקשות וטווח תנועה מופחת במפרקים הפגועים.
דלקת זו קשורה בדרך כלל להזדקנות, אך היא יכולה להיגרם גם מפציעה, השמנת יתר או גורמים גנטיים.
אוסטאופורוזיס (בריחת סידן) מחלישה את העצמות, והופכת אותן לרגישות יותר לשברים.
במצב זה, צפיפות העצם יורדת, ומבנה העצם מתדלדל.
אוסטאופורוזיס מתפתח לרוב לאורך שנים, ללא תסמינים מוקדמים עד להתרחשות שבר.
גורמים כמו גיל, מין, היסטוריה משפחתית ובחירות אורח חיים (תזונה ופעילות גופנית) יכולים להשפיע על הסיכון לפתח אוסטאופורוזיס.
הקשר המפתיע בין דלקת מפרקים ניוונית ובריחת סידן
למרות השפעתם על חלקים שונים של מערכת השרירים והשלד, מחקרים אחרונים רמזו על קשר מוזר בין דלקת מפרקים ניוונית לבריחת סידן. החוקרים השתמשו בניתוחים גנטיים כדי לחקור אם אחד מהמצבים הללו עלול להשפיע על הסיכון לפתח את השני.
בניגוד למה שניתן לצפות, נראה כי אוסטאופורוזיס יכול למעשה להפחית את הסיכון לפתח דלקת מפרקים ניוונית. הנטייה הגנטית לאוסטאופורוזיס קשורה לסבירות נמוכה יותר לחוות דלקת מפרקים ניוונית במפרקים שונים, כולל הברכיים והירכיים.
מחקר זה כלל ניתוח נתונים גנטיים שמקורם במסד נתונים זמין לציבור כדי לחקור אם נטייה גנטית לאוסטיאופורוזיס עשויה להשפיע על הסבירות לפתח דלקת מפרקים ניוונית של הברך והירך.
כדי להעריך את ההשפעה הסיבתית הזו נעשה שימוש במגוון טכניקות סטטיסטיות, כולל מודלים פשוטים ומשוקללים ונערכו מבדקים נוספים כדי להבטיח את המהימנות והחוסן של הממצאים.
לממצאים אלה עשויות להיות השלכות חשובות.
הבנת יחסי הגומלין בין שני המצבים עשויה לתרום לפיתוח אסטרטגיות טיפול ולשפר את הטיפול בחולים.
גישה הוליסטית לבריאות השרירים והשלד היא המפתח ולכן חיוני להכיר בכך שניהול מצב אחד עלול להשפיע על השני ולהפך, אם כי נכון להיום אין עדויות לכך.
חשוב להבדיל בין דלקת מפרקים ניוונית, בה עוסק המחקר, לבין דלקת מפרקים שגרונית.
דלקת מפרקים שגרונית היא מצב אוטואימוני המתרחש כאשר המערכת החיסונית תוקפת תאים בריאים.
מחקרים מצאו קשר חזק בין דלקת זו לבין אוסטאופורוזיס. בין 60% ל-80% מהסובלים מדלקת מפרקים שגרונית סובלים גם מאוסטיאופורוזיס.
לסיכום,
מחקרים רבים עוסקים בבריאות השלד והמפרקים, ובקשר בין מצבים בריאותיים שונים.
במחקר שהוצג כאן, נמצא קשר הפוך, בין בריחת סידן לבין דלקת מפרקים ניוונית.
תוצאות מחקר זה נבדקות במחקרים נוספים וקיימות עדויות לכאן ולכאן,
אך מדובר בתפיסה מחקרית הבודקת הקשרים שונים של מחלות נפוצות, ועשויה להגיע לתובנות פורצות דרך.
