ניתוח להחלפת מפרק הברך, נחשב למוצלח מאוד. רוב האנשים שעברו הליך זה, בעיקר בשל דלקת מפרקים חמורה, שבעי רצון.
עם זאת, לא כולם מרגישים בנוח עם מפרק ברך חלופי.
למעשה, 10% עד 15% מהמנותחים לא מאושרים מתוצאות הניתוח.
בירור הסיבה לכאבי מפרקים לאחר ניתוח מהווה אתגר לרופאים ולמטופלים. לפעמים הבעיה ברורה, כמו למשל במקרים של דלקת במפרק או שתל שחוק.
במקרים אחרים, כל הפרמטרים נבדקים והכל תקין, ובכל זאת המטופל סובל מכאבי ברכיים לאחר הניתוח.
מה יכול לגרום לכאב?
האם ייתכן שאלה חלקי המתכת שבשתל?
רגישות למתכות
כל מתכת שבאה במגע עם גוף האדם, בין אם בחיכוך עם העור ובין אם כחלק משתל, עשוייה לפתח מידה מסוימת של קורוזיה – תהליך כימי הגורם לתגובה מצד הגוף.
נראה כי התהליך הזה גורם להיווצרותם של יונים (אטום או מולקולה שבה מספר האלקטרונים שונה ממספר הפרוטונים) המגיבים לחלבונים של הגוף.
היווצרות הקורוזיה עלולה לגרום לתגובה אלרגית, המשפיעה על המערכת החיסונית.
היונים השכיחים המצויים במתכת של ברך חליפית ועשויים לגרום לרגישות יתר הם ניקל, קובלט וכרום.
למעשה, ידוע שכ-15% מכלל האוכלוסייה הם בעלי רגישות לניקל ויכולים לפתח רגישות עורית למתכות.
לאור זאת, נבחנת השאלה: האם רגישות למתכת, יכולה להופיע גם אצל מנותחים שעברו החלפת מפרק ברך ולאחריו חשו כאבים ונוקשות?
קשה להשיב לשאלה זאת, שכן רוב המטופלים – אפילו אלה הידועים כבעלי רגישות יתר למתכות – אינם סובלים מכאבים לאחר ניתוח החלפת מפרק הברך.
ובמקביל – הסובלים מכאבים בלתי מוסברים בברך לאחר ניתוח, לא תמיד סובלים מרגישות עורית למתכות.
מכאן, שמבחן הרגישות העורית למתכות, אינו מועיל למניעה או לאבחון של רגישות למתכת למנותחי ברך.
תגובות הנובעות מרגישות יתר למתכת
במטופלים שהושתל להם מפרק ברך חלופי עם חלקים מתכתיים, וסובלים מרגישות יתר למתכות, עשויות להופיע שתי תגובות:
האחת: תגובה עורית הנקראת דרמטיטיס. זוהי פריחה בעור הנראית כמו אקזמה.
מיקומה הוא לרוב בחזית הברך, אם כי יש מקרים בהם היא מתפזרת על אזור רחב יותר.
הטיפול בדרמטיטיס מתבצע ע"י רופא עור, שממליץ ברוב המקרים על מריחה של משחות סטרואידיות.
השנייה: סינוביטיס – דלקת של הקרום הסינובי המרפד את קופסית המפרק.
דלקת זו עלולה להיגרם כתוצאה מזיהום באיזור שנגרם על-ידי חבלה או פציעה או כתוצאה מרגישות יתר לחלקי המתכת של המפרק.
עדיין, אין דרך או בדיקה, שיכולים לאשר את האפשרות שדלקת זאת נגרמה כתוצאה מרגישות יתר לחלקי המתכת.
במצב כזה – הבדיקה היא על דרך השלילה. הרופאים מנפים מרשימת האפשרויות אבחנות אחרות, ורק לאחר מכן מציגים בפני המטופל את האפשרות של רגישות יתר לחלקי המתכת, כגורמת לדלקת ולכאב.
אפשרויות הטיפול
התסמינים של רגישות יתר לחלקי מתכת מטרידים אך לא מגבילים במיוחד.
האתגר הטיפולי, מעבר לקושי באבחון, הוא שהדרך היחידה הקיימת כיום לטיפול בבעיה, היא ניתוחית: הסרת השתל והחלפתו בשתל חדש העשוי מקרמיקה או מטיטניום.
מכאן, שיש להתנהל בזהירות רבה באבחון הבעיה ובטיפול בה.
השימוש בברכיים חלופיות העשויות מקרמיקה (זירקוניום) או מטיטניום, נחשב לניסויי.
אין מידע תומך ארוך טווח בקשר ליעילות ההחלפה החוזרת ולחשיבות החומרים מהם עשוי המפרק.
עם זאת, ראוי לציין שקיימים מאמרים, המתייחסים לטווח הקצר, שמראים תוצאות יעילות בתחום זה.
לסיכום,
אלרגיה או רגישות לשתלים מתכתיים, בהם נעשה שימוש בניתוחים אורתופדיים, גורמת להתעניינות רבה בקרב מטופלים העומדים בפני אפשרות של ניתוח להחלפת מפרק.
כשמדובר על מטופלים, שכבר עברו את הניתוח וחשים כאב, נבדקת אפשרות זאת.
אין מספיק מידע מדעי ומחקרי בנושא, כך שלא ניתן להציג זאת כגורם וודאי לכאבים לאחר ניתוח, עם זאת, ניתן לבחון אפשרות של ניתוח נוסף להחלפת השתלים למפרקים לא מתכתיים.
אם אתם עומדים לפני ניתוח החלפת מפרק הברך, מזמינים אתכם אלינו, למרפאתו של ד"ר עמית רגב, לשמוע על כל היבטי הניתוח, האפשרויות הקיימות והשלכותיהן.
