שאלות ותשובות על ארטריטיס

אנשים בכל גיל, מין ומוצא אתני יכולים לחלות בארטריטיס, כאשר גיל, גנטיקה ואורח חיים הם גורמי סיכון משמעותיים.
הדלקת הנפוצה ביותר – דלקת מפרקים ניוונית, מופיעה אצל 50% מהאוכלוסייה מעל גיל 65, ויחד עם זאת סוגים שונים של ארטריטיס יכולים להופיע גם אצל ילדים ואנשים צעירים.

ארטריטיס היא מחלה רצינית. ללא טיפול היא יכולה לגרום לנזק בלתי הפיך למפרקים ובמקרים מסויימים גם לאיברים אחרים בגוף. לכך נלווים, כמובן, כאב, עייפות, תפקוד ירוד ומוגבלות המהווים אתגר משמעותי לשמירה על איכות החיים. כמו כן – לארטריטיס אין מרפא, ניתן רק לאזן את המחלה באמצעות טיפול תרופתי ושינוי באורח החיים, או במקרים מסוימים, לשקול ניתוח החלפת מפרק בשתל מלאכותי.

אין טיפול שמרפא ארטריטיס, אך ככל שהאבחון מוקדם יותר ניתן "לנהל" את המחלה בדרך טובה יותר ובמקרים מסוימים להגיע למצב מאוזן, שבו התסמינים כמעט ואינם מורגשים. איזון המחלה כרוך בטיפול תרופתי ושינוי אורח החיים: תזונה, פעילות גופנית ופיזיותרפיה. כשמדובר במפרקים הגדולים (ירך וברך), במקרים שבהם הטיפול השמרני לא מועיל ניתן לשקול ניתוח החלפת מפרק.

אורתופד מומחה יכול לאבחן ארטריטיס. ככל שהאבחנה מוקדמת יותר, הסיכוי להצלחת הטיפול רב יותר. רק רופא יכול לאבחן את המחלה בצורה מדויקת.
האבחון מתחלק לשלושה שלבים: תישאול, בדיקה פיזית ובדיקות דם ודימות.
בשלב התישאול יסקור הרופא את ההיסטוריה הרפואית של המטופל וישאל אותו שאלות בקשר לסימפטומים שהוא חווה.
בשלב הבדיקה הגופנית הרופא יניע את המפרק הפגוע או יבקש מהמטופל להניע אותו. המטרה היא לבחון את טווח התנועה של המפרק. כמו כן, הרופא יבדוק נפיחות, נקודות לחץ, פריחה עורית ואת מצב הגוף באופן כללי.
שלב הבדיקות כולל שליחה לבדיקות רלוונטיות: בדיקות דם, שתן והנוזל שסביב המפרק. ובנוסף, בדיקות דם ודימות.
ייתכן שאבחון מדויק יצריך יותר ממפגש אחד עם הרופא.
במקרים מסוימים תסמינים ראשוניים של סוג מסוים של ארטריטיס דומים לתסמינים של סוגים אחרים, ונחוץ מעקב לאורך זמן כדי לאבחן את מקור הבעיה.

1. כאב, נפיחות ונוקשות באחד המפרקים או יותר.
2. תחושה של נוקשות במפרקים וסביבם לאחר ההתעוררות בבוקר. תחושה זו נמשכת שעה ויותר.
3. תחושת שחיקה של המפרק (בעיקר באוסתאוארטריטיס).
4. הכאב והנוקשות פוחתים בזמן פעילות גופנית אך מחריפים בעת מנוחה או בעת מאמץ יתר.
5. טווח תנועה מופחת
6. במקרים מסוימים של ארטריטיס: חום, תשישות, ירידה במשקל ואנמיה.

מכיוון שיש כ-100 סוגים של ארטריטיס, לכל אחד מהם גורמים שונים.
הגורמים העיקריים הם: גנטיקה, גיל, נסיבות חיים ואורח חיים, כשלכל סוג יש תמהיל גורמים ספציפי.

סוגים שונים של ארטריטיס משפיעים על כמות משתנה של מפרקים.
דלקת מפרקים ניוונית משפיעה על מספר מועט של מפרקים ויכולה להיות א-סימטרית.
דלקת זו פוגעת בעיקר במפרקים הנושאים את משקל הגוף (ברכיים וירכיים), צוואר וגב תחתון.
דלקת מפרקים שגרונית משפיעה על המפרקים באופן סימטרי – שני המרפקים, שתי הכתפיים וכיוצא בזה.
דלקת זו יכולה להשפיע על כמות גדולה של מפרקים: מפרקים קטנים בידיים וברגליים, פרקי כף היד, מרפקים, כתפיים, שכמות, ברכיים, גב תחתון וירכיים.
דלקת מפרקים פסוריאטית יכולה להיות סימטרית או א-סימטרית.

כדי לאזן את המחלה יש לאבחן אותה ולדעת את מקורה.
קיימים שלושה סוגי טיפול: טיפול תרופתי, תרגול ותנועה וטיפול ניתוחי.
הטיפול התרופתי כולל נוגדי דלקת ללא סטרואידים, קורטיקוסטרואידים, זריקות אורטוקין או במקרה של דלקת מפרקים שגרונית, תרופות שנועדו לאזן את פעילותה של המערכת החיסונית.

כאן תוכלו לקרוא בהרחבה על טיפול בארטריטיס.

קולות פקיקה וחריקה יכולים להישמע מהמפרקים מסיבות שונות, שלא כולן מעידות על דלקת מפרקים, אך גם מפרקים הנגועים בארטריטיס משמיעים קולות חריקה ופיצוח בעת תנועה, כתוצאה מנוקשות הנגרמת משחיקת הסחוס. אם קול החריקה קבוע ומלווה בתסמינים נוספים, כדאי להתייעץ עם רופא.

אין כל עדות לכך, שפקיקת מפרקים (כמו פרקי אצבעות) עשויה לגרום לארטריטיס באופן ישיר. עם זאת, חבלה או פציעה שחוזרת על עצמה במפרק באופן קבוע וגורמת לנפיחות המפרק, עשויה לגרום נזק לסחוס ויש לה פוטנציאל לגרום להיווצרותה של מחלת מפרקים ניוונית.

ישנם סוגים מעטים של ארטריטיס שעשויים בסופו של דבר להיות קטלניים, כאשר לא מטפלים בהם. יש סוגים כמו סקלרודרמה מפושטת (טרשת ברקמת החיבור הפוגעת בעיקר בעור ואיברים פנימיים כמו כליות, ושט, לב ריאות וכו') שיכולה להפוך לקטלנית אפילו כשניתן טיפול. אך גם במקרים מתונים, רוב סוגי הארטריטיס פוגעים מאוד באיכות החיים, במיוחד אם הם לא מאובחנים ולא מטופלים.