קיימים יותר מ-100 סוגים של דלקות מפרקים. שני הסוגים השכיחים "התוקפים" את הברכיים הם:
דלקת מפרקים ניוונית [אוסתיאוארטריטיס]- מדובר במצב מתפתח, שבו הסחוס בין עצמות מפרק הברך הולך ונשחק בד"כ, מופיעה לאחר אמצע החיים.
דלקת מפרקים שגרונית [ריאומטויד] – דלקת שעשויה להופיע בכל עת ובכל גיל, להשפיע על כל הגוף ולהכליל מספר מפרקים. מדובר במחלה אוטואימיונית שבה המערכת החיסונית תוקפת איברים בגוף.
דלקת מפרקים עשויה להופיע גם כפוסט טראומה שהיא תוצאה של חבלה או פציעה
למשל, במניסקוס [רקמה סחוסית הנמצאת במפרק הברך בין עצם הירך לשוקה], או ברצועות שבתוך המפרק.
תסמינים של דלקת מפרקים כזו יכולים להופיע גם שנים לאחר החבלה עצמה.
קיימים מספר תסמינים של דלקת מפרקים בברך המשותפים לכלל הדלקות:
כאב המתפתח בהדרגה
לרוב, כאב הנובע מדלקת מפרקים מתגבר באופן איטי, ככל שהמחלה מתקדמת, אם כי ישנם מקרים בהם הוא מופיע בפתאומיות.
בתחילה, שמים לב שהכאב מופיע בבוקר או לאחר מנוחה ללא פעילות.
לאחר מכן, הברכיים מתחילות לכאוב, כשעולים במדרגות, כשמנסים לעמוד לאחר ישיבה או כשמנסים להתכופף.
בשלב הבא, הכאב יכול להופיע בזמן הליכה או כשמתיישבים.
כשהכאב מגיע לשלב בו הוא יכול להעיר מהשינה, נראה שמדובר בדלקת מפרקים ניוונית מתקדמת.
תסמיני דלקת מפרקים ניוונית יכולים להתפתח במהירות או להתפתח במשך כמה שנים.
הם עשויים להחמיר ואז להישאר יציבים לאורך זמן או להשתנות מיום ליום.
הגורמים שיכולים להחמיר את התסמינים הם, בדרך כלל, קור, לחץ ופעילות גופנית מופרזת.
לאנשים עם דלקת מפרקים שגרונית, הכאב מתחיל מהמפרקים הקטנים יותר.
ברוב המקרים הוא סימטרי – מופיע בשני צידי הגוף, ומלווה במפרקים אדומים וחמים.
התסמינים המאפיינים סוג זה של דלקת, מתפתחים במשך מספר שבועות, אך יכולים גם להחמיר תוך מספר ימים.
התפרצות התסמינים תלויה בהתפתחות המחלה. הגורמים להופעתם משתנים אך הם בעיקר קשורים לשינויים בטיפול התרופתי.
נפיחות או רכות
דלקת מפרקים ניוונית, יכולה להתאפיין בתסמינים הבאים:
- נפיחות חזקה, כתוצאה מהתהוותן של בלוטות עצם [אוסטיאופיטים]
- נפיחות רכה, הנובעת מכך שהדלקת מייצרת עודף נוזל סביב לעצמות המפרק.
- לרוב, הנפיחות בולטת יותר לאחר זמן מה של חוסר פעילות. כמו למשל כשמתעוררים בבוקר, לאחר לילה של שינה.
בדלקת מפרקים שגרונית, נפיחות המפרקים שכיחה למדי, מאחר ומלכלתחילה מדובר במחלה דלקתית.
החולים בה, יכולים לסבול מתסמינים נוספים כמו: חום, עייפות עד כדי תשישות והרגשה כללית לא טובה.
מאחר שמדובר במחלה מערכתית, היא משפיעה על כל הגוף.
זאת בניגוד לדלקת מפרקים ניוונית, שהשפעתה היא מקומית וספציפית למפרק הנגוע ולסביבתו.
כיפוף ונעילה
עם הזמן, הנזק שנגרם למפרק, יכול להביא לחוסר יציבות של מבנה הברך. מה שעלול לגרום לכיפוף.
דלקת מפרקים שגרונית יכולה לגרום נזק לגידים, הנלווים לשרירים שמסביב למפרק. מצב כזה עשוי להשפיע על יציבות הברך.
כשמדובר בדלקת מפרקים ניוונית, במסגרת התהליך בו נשחק הסחוס והעצמות מתחככות זו בזו, עשויות להתפתח בלוטות בעצמות המפרק.
בליטות אלה יוצרות משטח משובש, שעשוי לגרום למפרק להינעל, מה שיקשה על התכופפות מחד ומתיחה מאידך.
קולות פיצוח וחריקה
כשמתכופפים או מתמתחים לעתים חשים תחושה של שחיקה או שומעים קולות פיצוח וחריקה.
תסמינים אלה מופיעים כאשר הסחוס אינו משמן כראוי את עצמות המפרק.
טווח התנועה של המפרק, קטן
השינויים בעצמות ובסחוס, הנגרמים כתוצאה מדלקת מפרקים ניוונית בברך, מקשים על תנועה חלקה של המפרק.
עם הזמן, מופיעים קשיים בהנעת המפרק, בהליכה ובעמידה ובביצוע פעולות יומיומיות.
הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית, חווים קשיים בכיפוף הברך וקשיי הליכה, כתוצאה מנפיחות וכאב.
נזק למפרק משפיע מאוד על התנועתיות. כדי לשמור על יציבות ולהמשיך לבצע פעילויות כמו הליכה, יהיה על הסובלים מדלקת מפרקים מתקדמת להיעזר במקל או בהליכון.
איבוד נפח במפרק
כלים אבחוניים כמו צילום רנטגן, יכולים לאתר נזק פנימי למפרק. באופן תקין, הסחוס תופס חלק מהנפח סביב לעצמות, כשתפקידו לרכך את החיכוך ביניהם.
במקרה של דלקת, הסחוס שחוק וקיים אובדן נפח במפרק.
עיוותים במפרק
מראה הברך עלול להשתנות כאשר המפרק מודלק. כשמדובר בדלקת מפרקים שגרונית, במהלך התפרצות הדלקת, הברך מאדימה ומתנפחת.
בטווח הארוך, דלקת כרונית גורמת נזק לגידים ולסחוס, מה שמשפיע על מראה הברך וצורתה.
בדלקת מפרקים ניוונית, השרירים שמסביב לעצמות המפרק נחלשים וכתוצאה מכך שוקעים.
הברכיים כלפי חוץ עשויות להיראות כמכוונות זו כלפי זו ומכופפות כלפי חוץ.
לא כל עיוות במפרק נראה כלפי חוץ אך ישנם מקרים בהם העיוות במפרק בולט.
טיפולים אפשריים בדלקות מפרקים
טיפול ראשוני
טיפול ביתי או במסגרת הקהילה
- ניהול משקל הגוף
- פעילות גופנית כמו: טאי-צ'י, הליכה, רכיבה על אופנים ופעילויות מים שונות כמו שחיה.
- בעת כאב ונפיחות, להניח על המפרק תחבושות קרות או חמות, להקלה.
- מריחת משחות המקלות על הנפיחות והכאב.
- שימוש במקל או הליכון לשמירה על יציבות בעת הליכה ועמידה.
טיפול רפואי
- נטילת תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות, כמו איבופרופן ואספירין, בכדי להפחית את מידת הדלקת ולהקלה על הכאבים.
- במידת הצורך, קבלת מרשם לטרמדול שהינו אופיואיד משכך כאבים, שיש להיזהר בנטילתו מחשש להתמכרות.
- זריקות של קורטיקוסטרואיד להפחתת מידת הדלקתיות.
- זריקות ביולוגיות
- תרופות נוגדות פעילות ראומטית, שעשויות להקל על דלקת מפרקים שגרונית.
- דיקור
- קבלת ייעוץ וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי
טיפול ניתוחי
כאשר הכאבים והגבלת טווח התנועה, מחמירים ופוגעים משמעותית באיכות החיים, הרופא עשוי להמליץ על ניתוח החלפת מפרק חלקי או מלא.
ההמלצה תלויה ברמת התקדמות המחלה, במצב המפרק ובאורח החיים של המטופל.
מתי יש לפנות לרופא?
הטיפולים שהוצגו יכולים להתאים לסוגי דלקת שונים. ככל שתקדימו להתייעץ על הטיפול המתאים, השפעתו יכולה להיות טובה יותר ולאורך זמן.
פנו לרופא כשאתם חשים בתסמיני הדלקת.
אל תמתינו לשלבים מתקדמים כדי לקבל טיפול.
איך מתבצע האבחון?
הרופא מאזין לתיאור התסמינים שמציג המטופל
הרופא בוחן את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומצבים רפואיים נוספים
הרופא בודק את המטופל בדיקה גופנית
ומפנה אותו לבדיקות דימות לאיתור סיבת הכאב ואובדן טווח התנועה
את מי שאובחן כסובל מדלקת מפרקים שגרונית הרופא מפנה לבדיקות מעבדה משלימות.
לסיכום
התסמינים של דלקת מפרקים בברך תלויים במידה מסוימת בסוג הדלקת.
תסמינים כמו: כאב, נפיחות ומגבלה בתנועה, הם מאפיינים שכיחים בסוגים רבים של דלקות מפרקים.
אמנם אין מרפא לדלקות מפרקים, אך טיפול המקל על התסמינים מעכב את התפתחותה של המחלה ומפחית את הסיכון לסיבוכים
ובמקרה של דלקת מפרקים שגרונית, הטיפול התרופתי עשוי להפחית את תדירות וחומרת התפרצות הדלקת.
תוכניות פעולה כמו איזון המשקל ופעילות גופנית עשויים לתרום בדחיית, עד כדי מניעת הצורך בניתוח עתידי.
פנו אלינו למרפאתו של ד"ר רגב, ונעזור לכם לקבל החלטות בהתאם לסוג הדלקת, לשלביה, למידת הפגיעה באיכות חייכם ולמשתנים נוספים.
